top of page
רקעים-02.png

שיר אזולאי

כששמעה את האזעקות ב-06:30 בבוקר ה-7 באוקטובר, יצאה שיר אזולאי אל חצר ביתה בקיבוץ חולית כדי להתבונן ולצלם את הרקטות. תוך זמן קצר היא החלה לשמוע לא רק קולות ירי רקטי אלא גם ירי חי. היא ראתה אנשים לבושים מדי צבא יורים לכל עבר, וכשהבינה שלא מדובר בחיילי צה"ל אלא במחבלי החמאס - חזרה לביתה והמשיכה לצלם דרך החלון. כשהיריות נרגעו, שיר רצה למטבח כדי להתחמש בסכין.

"ידעתי שזה לא יעזור לי, אבל זה חיזק לי את הביטחון העצמי", סיפרה. שיר הסתגרה בממ"ד עם הכלב שלה בנצי, חמושה בסכין. בטלפון הנייד היא ראתה הודעת טקסט בקבוצת הווטסאפ של הקיבוץ משכנתה מרים מלכה, שכתבה שהיא נשרפת ונחנקת מהעשן שנכנס לממ"ד וביקשה עזרה.

שיר אזולאי

כששמעה את האזעקות ב-06:30 בבוקר ה-7 באוקטובר, יצאה שיר אזולאי אל חצר ביתה בקיבוץ חולית כדי להתבונן ולצלם את הרקטות. תוך זמן קצר היא החלה לשמוע לא רק קולות ירי רקטי אלא גם ירי חי. היא ראתה אנשים לבושים מדי צבא יורים לכל עבר, וכשהבינה שלא מדובר בחיילי צה"ל אלא במחבלי החמאס - חזרה לביתה והמשיכה לצלם דרך החלון. כשהיריות נרגעו, שיר רצה למטבח כדי להתחמש בסכין.

לפתע כבה האור בממ"ד של שיר ושכנה אחרת התקשרה להגיד לה ששורפים לה הבית והיא חייבת לצאת מייד! שיר עמדה בפני דילמה בלתי אפשרית - לצאת מהממ"ד אל המחבלים, או להישאר בפנים ולהישרף. בהחלטה של רגע היא יצאה מהממ"ד, יחפה וחמושה בסכין, ורצה לביתה של מרים. שיר היחפה ניסתה להיכנס לבית, אך אש מנעה ממנה להיכנס בדלת הכניסה. היא הלכה לחלון הממ"ד, שברה אותו ויחד עם שכנתה הסירה את מגן המתכת מעל החלון. כשחלון נפתח מצאה שיר את מרים על אדן החלון, חסרת הכרה ושחורה מפיח. היא שפכה עליה דלי מים כדי לנסות להעיר אותה, ומרים החלה להגיב. שיר הניחה עליה מגבת רטובה, קראה לשכנים נוספים ויחד הם הצליחו להוציא את מרים מהממ"ד ובתוך כך התחדש ירי המחבלים. שיר, מרים מעורפל ההכרה והשכנים, נכנסו לממ"ד אחר וחולצו לאחר 12 שעות. מרים ניצלה בזכות שיר וחברי הקיבוץ הנוספים – שתחת איום המחבלים הצילו את חייה של שכנתם.

הסיפור של שיר מהווה דוגמת מופת של הרוח הישראלית - ערבות הדדית, עוז רוח, שכנות טובה ומחויבות לחיים.

bottom of page