רחל אדרי
רחל אדרי הפכה לאחד מסמלי המלחמה. היא נולדה ב-1959 באופקים, גדלה במשפחה בת 14 ילדים להורים יוצאי פרס ומרוקו. בגיל 12 החלה לעבוד בניקוי חדרי מדרגות ובכיתה י"א פרשה מהתיכון. היא נישאה לדוד, נהג משאית ומנופאי ועבדה 43 שנה בשק"ם בבסיס צאלים. ביוני 2023 קיבלה אות הצטיינות על שירותה ארוך השנים בטקס שנערך בבית הנשיא. לדוד ורחל שלושה ילדים, שניים מהם שוטרים, ושלושה נכדים. חיי שגרה של משפחה בעיר הדרומית השלווה. עד אותו בוקר נורא בשבעה באוקטובר.
במהלך פריצתן של חוליות המחבלים לאופקים ובחסות ירי הטילים הבלתי פוסק, השתלטו חמישה מחבלים על בית משפחת אדרי, שבו שהו באותו זמן דוד ורחל, ולקחו אותם כבני ערובה.
דוד ורחל ההמומים, היו תחת סכנת חיים ובחרדה בלתי פוסקת מול המחבלים שהיו חמושים בנשק רב. לא הייתה דרך מילוט מן הבית ולא הייתה דרך להשתלט עליהם בכוחות עצמם. רחל, בחושיה החדים, הבינה שעליה לדובב את המחבלים ולהתחבב עליהם כדי שלא יפגעו בה. היא התעניינה מהיכן הגיעו, שאלה על חייהם והקפידה להגיש להם אוכל ושתיה כדי שלא יהיו רעבים ועצבניים. רחל גם הבינה, שבכוחה לשלוח מסרים שיעזרו לכוח המשטרה שצר על הבית. היא הלכה לשירותים מספר פעמים, על מנת שהשוטרים יוכלו להבחין בה, כאשר בכל פעם אחד המחבלים היה מלווה אותה. בנוסף, היא חבשה את אחד המחבלים כשהיה פצוע. היא סימנה לבנה השוטר, שחיכה עם השוטרים שהמתינו בחוץ, כמה מחבלים יש בביתה על אצבעות ידה. לאחר 19 שעות של אימה, בשעה שתיים בלילה, הצליחו הכוחות המיוחדים להשתלט על הבית ולחלץ את רחל ודוד.
בנוסף, היא חבשה את אחד המחבלים כשהיה פצוע. היא סימנה לבנה השוטר, שחיכה עם השוטרים שהמתינו בחוץ, כמה מחבלים יש בביתה על אצבעות ידה. לאחר 19 שעות של אימה, בשעה שתיים בלילה, הצליחו הכוחות המיוחדים להשתלט על הבית ולחלץ את רחל ודוד.
גבורתה של רחל, היא עדות לתושייה, לאינטואיציה הנשית וליכולת לפעול ולתפקד תחת הלחץ ואי הוודאות.